להיות טוטאלי במציאות כמו בחלומות
לתת למציאות לחדור אלי
שתתפלש בתוכי במחילות ובמבוכים..
לתת לה שתיפגש עם כל
ההסתרות וההדחקות
בעירומם.
להיות בזרימה הטבעית
של היחסים שביני ובינך,
ללא הצנזורה של הצנזורים מטעם.
להיות פתוח בעולם הממשי
כמו שהנפש פתוחה בעולם החלום.
לקבל את הכל כמו שהחלום מקבל
בלי לפחד מהפחד, בלי להתייאש מהייאוש.
שהרי כל מה שהסיפורים החלומיים מספרים
הם בשר מבשרי וגם אם שווא ידברו –
הרי שחלק ממני דיבר שווא
וכנראה שלא לשווא
הוא דיבר…
מורי (פרופ. ויקטור פלוריאן ז"ל)
אמר לתלמידיו
שהוא חולם את כל מה שהוא רוצה לחלום
(שזה אומר שהוא שולט בחלומותיו)
וחשבתי בליבי: קרוב לוודאי שהוא מגזים…
אולם במחשבה שנייה,
אם הנפש פתוחה בעולם הממשי
כמו שהיא פתוחה בעולם החלום –
(ואני יכול להעיד שכזאת הייתה נפשו של מורי ז"ל)
כי אז חלומותיה
אינם זקוקים להלבנה ככסף שחור
שהרי את החלומות שהיא חולמת בעולם החלום
היא מרוויחה ביושר מעבודתה המסורה
בעולם המציאות.
כל מי שעובד (כמו מורי ז"ל) בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו ועושה עבודה טובה בעולם המציאות ואת החלומות שהוא מרוויח בעבור עבודתו הוא מפקיד בעולם החלום –
בוודאי שיש לו שליטה על
רווחיו הנחלמים
בחלומותיו…
(אודות פרופ. ויקטור פלוריאן ז"ל,
בן יחיד להוריו. בגיל העשרה קפץ קפיצת ראש לבריכה
ונחבל קשה. מאז הוא השתתק והפך לפרפלג, כלומר משותק ברגליו ובידיו. ועל כן תלוי לחלוטין בעוזריו. לדוגמא על מנת לשתות מים הוא היה צריך שישימו את הכוס לפניו והיה שותה ממנו עם קשית). הוא התמודד עם נכותו הקשה והגיע עד לקבלת תואר פרופ. בפסיכולוגיה. לימד פסיכולוגיה שיקומית וחקר הרבה את חוויית המוות לצדדיה השונים.
למדתי אצלו בתואר שני. והכרתי אותו כאדם מיוחד במינו,
מלא חוכמה, רגיש מחד וחזק כפלדה מאידך.
יהי זכרו ברוך)
אדם אל אדם 